#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 1 אתרוג שנסדק או ניקב האם כשר?	"נסדק: פסול.<p dir=""rtl"">ניקב וחסר: לעולם פסול. </p><p dir=""rtl"">ניקב ולא חסר: נקב מפולש - אפי' כל שהוא פסול, נקב שאינו מפולש - רק אם גדלו בכאיסר פסול.</p>"	סוכה לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 2 בעי רבא נולדו באתרוג סימני טרפה מהו? מה הסתפק והאם נפשט?	גבי ריאה שנינו נשפכה כקיתון כשרה ואמר רבא והוא דקייימא סמפונה. הסתפק גבי אתרוג האם גם יועיל דקימא סמפונא (חדרי הזרע), שיש סברא לומר שכאן כיון דשלטא ביה אוירא ומסריח יפסל, ולא נפשט.	סוכה לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לו. 3 אתרוג תפוח וסרוח, כבוש ושלוק, האם כשר? <p dir=""rtl"">ומה תפוח וסרוח?</p>"	"אתרוג תפוח וסרוח כבוש ושלוק - פסול, <p dir=""rtl"">איכא למימר תפוח מבפנים סרוח מבחוץ ונפשוט בעי דרבא נולדו בו סימני טריפה, ואינו מוכח, דאיכא למימר שניהם מבחוץ טפוח אף בלא סרוח סרוח אף בלא טפוח. </p>"	סוכה לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 4 אתרוג הכושי דומה לכושי, לבן ומנומר, ירוק, האם כשר?	"כושי - לאביי דומה לכושי פסול, כושי עצמו כשר, ורבא אומר אף הכושי עצמו לבני א&quot;י (הרחוקים מכוש) פסול, לבני בבל (הקרובים לכוש) כשר.<p dir=""rtl"">לבן ומנומר - פסול.</p><p dir=""rtl"">ירוק - שנינו במשנה ירוק ככרתי ר&quot;מ מכשיר ור&quot;י פוסל (שהוא בוסר).</p>"	סוכה לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 5 אתרוג ככדור והתיום האם כשר?	שנינו בברייתא ככדור פסול, וי&quot;א אף התיום.	סוכה לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 6 אתרוג הבוסר האם כשר [ואם חייב במעשרות] ומדוע?	"בוסר - ר&quot;ע פוסל וחכמים מכשירים.<p dir=""rtl"">רבה אמר שר&quot;ע כר&quot;ש שפוטר את האתרוגים הקטנים ממעשר, ואביי אמר דלמא ר&quot;ע רק באתרוג אמר דבעינן הדר, ור&quot;ש אמר דוקא גבי מעשר דכתיב &quot;תבואת זרעך&quot; כדרך שאנשים מוציאים לזריעה.</p>"	סוכה לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו. 7 אתרוג שגדלו בדפוס האם כשר?	גדל בדפוס - אם עשאו כמין בריה אחרת פסול, ואם לאו כשר אפ' עשאו דפי דפי.	סוכה לו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו: 1 אתרוג שנקבוהו עכברים, אכל ממנו אדם, האם כשר?	"ביו&quot;ט ראשון - ודאי פסול שאינו שלם.<p dir=""rtl"">ביו&quot;ט שני - ר' חנינא מטביל ביה ונפיק. נקבוהו עכברים: לל&quot;ק רב פסל שאין זה הדר שעכברים זה מאוס, לל&quot;ב הכשיר שזה הדר.</p>"	סוכה לו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לו: 2 אתרוג קטן וגדול כמה שיעורו?<p dir=""rtl"">[היכן מצאנו עוד מחלוקת כעין זה?]</p>"	"קטן - ר&quot;מ אומר כאגוז, ר&quot;י אומר כביצה, (לעיל לא: התבאר טעמו של ר&quot;י משום שבפחות מכן הוי בוסר)&nbsp;&nbsp;כמו כן נחלקו גבי להכניס אבנים לבית הכסא בשבת.<p dir=""rtl"">גדול - לר' יהודה כדי שיאחז ב' בידו אחת (לעיל התבאר שמא יטול האתרוג בימין, וכשיחיליף יפול לארץ ויפסל), ר' יוסי אומר אפ' אחד בשני ידיו ומעשה בר&quot;ע שבא לבית הכנסת ואתרוגו על כתפו א&quot;ל ר&quot;י אף הם אמרו לו אין זה הדר.</p>"	סוכה לו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו: 3 במה אוגדים את הלולב ומדוע?	"לר' יהודה דוקא במינו שסבור שלולב צריך אגד ואם יביא מין אחר הוי בל תוסיף, אמר רבא אפ' סיב ואפ' עקרא דדקלא כשרים לאגוד כמו שסובר ר' יהודה גבי סוכה שאין כשר אלא מד' מינים ומכשיר בנסרים והינו עקרא דדלקא.<p dir=""rtl"">חכמים סוברים לולב אין צריך אגד, ולכן יכול לאגדו בכל דבר ואנשי ירושלים היו אוגדים אותו בגמניות של זהב משום נוי.</p>"	סוכה לו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לו: 4 מה כשר לעשית סוכה ומנין?	ר&quot;מ אומר &quot;בסוכות תשבו שבעת ימים&quot; סוכה של כל דבר (שגידולו מהארץ ואינו מקבל טומאה), ר&quot;י אומר רק בד' מינים ק&quot;ו אם הם שנוהגים רק בימים דוקא ד' מינים כשרים ק&quot;ו לסוכה שנוהגת בימים ובלילות א&quot;ל כל ק&quot;ו שאתה מחמיר בתחילתו ומיקל בסופו אינו ק&quot;ו וכאן אם לא ימצא ד' מינים יבטל מהסוכה (בדפנות מודה ר&quot;י שכשר בכל דבר). מכל מקום מודה ר' יהודה שאפ' סיב ועקרא דדקלא כשר {ומה ששנינו סיככה בנסרים של ארז שר&quot;י הכשיר, הינו מין הדס שי' מיני ארזים הם ואחד מהם הוא הדס].	סוכה לו:		
